תיכון זומר רמת גן

יש הבדלים  בין סדר היום בתיכון "רגיל" לתיכון וולדורף?

בדרך כלל אנחנו אוהבים להתחיל את היום בעבודה קבוצתית של מוזיקה ו\או פעילות פיזית שמגבשת כקבוצה. אחרי שאנחנו מתחממים ומוכנים לקראת היום, עוברים לחלק הארי של הלמידה- לימוד בתקופות.

אנחנו מאמינים שלמידה משמעותית יותר מתרחשת כשלומדים את המקצוע באופן רציף לאורך כמה שבועות, בעבודת עומק שמשלבת היבטים שונים של הנושא. כך פותחים את היום בשעתיים של למידה של אותו נושא, לאורך שלושה-ארבעה שבועות, ואחריהם עוברים לנושא חדש. לומדים היסטוריה כל יום בשעתיים הראשונות, למשך 4 שבועות, ואחר כך לומדים ביולוגיה, אחר כך ספרות וכולי.

כמובן שיש מקצועות שיש לתרגל באופן שוטף, כמו מתמטיקה, אנגלית ושפות. את אלו נתרגל באמצע היום, בשיעורים שבועיים.

בתיכון הלמידה מתבצעת בשתי תקופות לימוד במקביל. בבוקר יש שעתיים של תקופה עיונית יותר, ובצהריים- תקופה מעשית-אמנותית.

מערכת שעות לדוגמא יכולה להיראות כך:

8:00-10:00 – שיעור תקופה (היסטוריה \ ביולוגיה \ ספרות…)

10:30-13:00 – שיעורי תרגול (מתמטיקה, אנגלית, ספורט…)

13:30-15:00 – שיעור תקופה (סדנת הדפס \ צילום \ ציור…)

איזו בגרות אתם מציעים?

אנו מציעים בגרות מלאה הכוללת את כל מקצועות הליבה והרחבה (מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח"ל, המכונה מגמה בדרך כלל). מקצועות הליבה הם לשון, היסטוריה, אזרחות, ספרות ותנ"ך.

מקצוע האנגלית נלמד בביה"ס בהיקף של 5 יח"ל (אין אפשרות ל-4 או 3 יח"ל) ומתמטיקה בהיקף של 3, 4 או 5 יח"ל. כמו כן ניתן לבחור הרחבה (מגמה) של 5 יח"ל באחד מהמקצועות הבאים: פיזיקה, מדעי כדור הארץ, תיאטרון, אומנות ומחשבת ישראל.

הבגרות שלנו היא בגרות מלאה המאפשרת קבלה לכל אוניברסיטה בארץ, בדיוק כמו בגרות בכל תיכון אחר.

מה דעתכם על הבגרויות?

הבגרויות הן מציאות שכולנו חיים איתה. צריך את זה, מה לעשות.

אבל לפי דעתנו זוהי טעות להקריב שנים שיכולות להיות כל כך מעניינות, פותחות, מאתגרות ומרתקות רק כי זה עשוי להיות חישוב נכון של ממוצעים.

להחזיר אחורה את הזמן ולחיות שוב את גיל הנעורים זה משהו שאי אפשר לעשות. הגיל המופלא הזה לא יחזור. וזה העניין.

הבגרויות, חשובות ככל שתהיינה, הן לא הדבר שלשמו התכנסנו. אנחנו מדברים על חוויה ועבודה משמעותית ועל התפתחות אישית. אלו לא דברים שאפשר לסכם אותם במבחן. לפחות לא במבחן כתוב.

רגע, אז יש או אין מגמות?

אין מגמות, יש הרחבות לבגרות. תוכנית הלימודים של וולדורף איננה מכוונת למגמות אלא למגוון תחומי ידע ועניין רבים.

המטרה היא לא להתמקצע מאוד בתחום אחד אלא להיפתח למגוון רחב של תחומים. את ההרחבות לבגרות אנחנו מבססים על החלוקה הבסיסית הוותיקה בין מקצועות הומניים, ריאליים ואמנותיים.

ואם אני ארצה ללמוד סינית עתיקה?

סינית עתיקה? ברצינות? כנראה שלא תוכל ללמוד בביה"ס סינית. אבל האמת היא שכבר היה תלמיד שלמד סינית באופן עצמאי, הזמנו לו מבחן ויש לו 5 יחי"ל בסינית שנחשבות לו לתעודת הבגרות.

כבר היו תלמידים שנבחנו באיטלקית 5 יח"ל, פילוסופיה 5 יח"ל ועשו רסיטל במוסיקה 5 יח"ל. ללמד אותך בביה"ס לא נוכל, אבל להיבחן תוכל.

אמרו לי בתיכון אחר שכדאי לי לעשות 5 יחידות פיסיקה, 5 יחידות כימיה ולשלב עם זה 5 יחידות ננו-טכנולוגיה. אמרו לי שזה יעלה לי את הממוצע, יעזור לי להתקבל לאוניברסיטה וגם לדברים יוקרתיים בצבא. מה דעתכם?

יש כמה וכמה מיתוסים נפוצים בענייני הבגרות. בואו נעשה סדר בדברים:

"כדאי לעשות בגרות עם כמה שיותר מקצועות מורחבים"- לא בהכרח נכון. מה שנחשב בקבלה לאוניברסיטה הוא הממוצע של הבגרות, ולא כמות היחידות. הבגרות האידיאלית מבחינה טכנית היא 5 יחידות מתמטיקה, 5 אנגלית ו-5 פיזיקה \ כימיה. על 5 יחידות הפיזיקה \ כימיה יש בונוס מקסימלי של 25 נקודות. כלומר, הציון שקיבלת במבחן יזכה לתוספת של 25 נקודות בשקלול הממוצע הסופי. על כל מקצוע מורחב אחר (יעני- 5 נקודות, באמנות, היסטוריה, גיאולוגיה וכו') יש בונוס "רק" של 20 נקודות. לכן ממוצע בגרות יכול להיות גדול מ-100.

הנה בעיה במתמטיקה. נתונים שני תלמידים- רותי ושלמה. רותי עושה 5 יחידות בפיזיקה, ואילו שלמה עושה 5 יחידות בפיסיקה, 5 יחידות בכימיה ו-5 יחידות בננו-טכנולוגיה. רותי מתרכזת בפיזיקה ומוציאה 95, ולכן הציון שהיא מוסיפה לתעודת הבגרות שלה הוא 120. שלמה, לעומת זאת, אומר שלום לחברים, מתפטר מהחיים האישיים שלו לשלוש שנים, קורע את עצמו כדי לעמוד בכל הבחינות והדרישות ומצליח להוציא 70 בפיזיקה, 80 בכימיה ו-75 בננו טכנולוגיה. למזלו של שלמה, בחישוב הממוצע לאוניברסיטה משמיטים את המקצועות המורחבים שיורידו לו את הממוצע. לכן יחשבו לו בתעודה רק את הציון בכימיה, שהוא הגבוה מבין השלושה. הציון שהוא יוסיף לתעודת הבגרות שלו יהיה רק 105.

והשאלה היא: מי מהם עשה בחירה טובה יותר?

"בגרות מורחבת בהרבה תחומים תעזור לי להתקבל לאוניברסיטה \ לצבא"- נכון חלקית. באוניברסיטה פחות חשוב באיזו מגמה למדת בתיכון- יותר חשוב הממוצע. בינינו, מה שתלמד בסמסטר הראשון בחוג למתמטיקה, היסטוריה או מחשבים באוניברסיטה, יסכם פחות או יותר את כל החומר ל-5 יחידות שתעשה בתיכון. זה נכון חוץ ממקומות מאוד מסוימים, כמו הטכניון, שדורשים בגרות במקצוע ריאלי.

זה נכון שלימודי מגמה מסוימים יכולים לעזור לקבלה למקומות מסוימים בצבא- אבל כמובן בלי שום הבטחה. אם למדת קולנוע אולי תתקבל ליחידת ההסרטה של דובר צה"ל- אבל לא בטוח. אם למדת מוזיקה אולי תתקבל לתזמורת צה"ל- אבל לא בטוח. אם למדת ערבית- אולי תתקבל למודיעין. אבל… כבר הבנתם.

למה כל כך מעט מגמות?

כרגע אלה האפשרויות. ואנחנו גם לא רואים במגמות את מרכז החיים בתיכון. אנחנו רוצים שהן תהיינה מעניינות ומאתגרות, אבל יש כל כך הרבה לעשות שזה לא בהכרח מרכז העניינים. אולי בעתיד תהיינה עוד אפשרויות. לא מבטיחים.

ומה אם אני רוצה יותר אתגר בלימודים?

וואו, כל הפעילות בתיכון לא מספיקה לך? כל הכבוד! ביה"ס מפעיל תוכנית שנקראת "אקדמיה בתיכון" בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה. בתוכנית הזאת תלמידים יכולים ללמוד באוניברסיטה במהלך הלימודים, לצבור נקודות לתואר ראשון ולקבל עוד מקצוע מורחב של 5 יח"ל לתעודת הבגרות.

כמו כן יש תלמידים שלומדים באוניברסיטת בר אילן במסגרת תוכנית של מדעי הרוח. אנחנו בהחלט מעודדים ותומכים בהעשרה ובהרחבת הידע.

אתם תיכון קטן. זה לא מעט מדי תלמידים?

בעינינו, שתי כיתות בשכבה זה ממש טוב. זה מאפשר יחס אישי בין המורים לתלמידים, ויחסי קרבה משמעותיים בתוך הכיתות ומחוצה להן. מעבר לפעילות החברתית של הכיתות עצמן יש הרבה פעילות תיכונית, ופעמים רבות נוצרות חברויות בין גילאים שונים.

מה המשמעות של זה שהתיכון  ממוקם באותו מתחם עם בית הספר היסודי? יש בכלל הבדל בין יסודי לתיכון?

המשמעות היא בדרך כלל טובה מאוד- לשני הצדדים. התיכון נמצא בקומה נפרדת ולכן לתיכוניסטים יש את המרחב שלהם. מצד שני הם זוכים לפגוש גם את הילדים הקטנים יותר, מה שפעמים רבות דווקא מאזן אותם ומשאיר אותם בתור אחים בוגרים אחראיים.

יש גם פרוייקט חונכות משותף, שבו התיכוניסטים חונכים ומלווים תלמידי יסודי.

מי מלמד את הכיתות?

יש שני מחנכים לכיתה, בדר"כ בדרך כלל גבר ואישה. זאת כדי ללוות את הכיתה בצורה המיטבית ולהגיע ולתת מענה לכל התלמידים. מבחינה מקצועית כל מורי התיכון מוכשרים בתחומי הדעת שלהם ורובם סיימו הכשרת וולדורף או נמצאים במהלכה.

מהם תנאי הקבלה לתיכון?

תנאי הקבלה הם יכולת אקדמית טובה, בלי בעיות בהתנהגות וראיון אישי עם התלמיד\ה והוריו. מטרת הראיון היא תיאום ציפיות הדדי. מכיוון שמדובר בתהליך לימודי שונה, חשוב לנו להבין את ציפיות התלמיד/ה והוריו ולוודא כי הם מבינים את תפישת חינוך וולדורף ואת אופן מימושה בתיכון זומר. השאלה שלנו היא אם התיכון מתאים לתלמיד.

שמעתי שחלק גדול מתלמידי כתה ט' בשנה באה למדו יחד שמונה שנים וחלקם מכירים זה את זה עוד מהגן. כיצד אתם רואים  השתלבות ילדים שיבואו מבתי ספר אחרים?

הכתה מאופיינת בפתיחות חברתית. ילדי הכתה חברים בתנועות נוער שונות, לחלקם קשרים חברתיים עם תלמידי בתי ספר וולדורף אחרים בארץ אותם הכירו בטיולים משותפים, והתלמידים מאוד נענים ושמחים שהמגוון החברתי נפתח. מן הצד השני, פעמים רבות תלמידים שמצטרפים מבחוץ מאוד שמחים לפגוש שיטת לימוד חדשה עבורם. ההתלהבות שלהם לעיתים מדביקה גם את אלה שהתחנכו בחינוך וולדורף ואולי שבעים מהעבודה.

בנוסף על כך, אנחנו מערבבים את תלמידי הכיתות שעולות מ"זומר" ויוצרים שתי כיתות חדשות, כך שכולם מקבלים קו התחלה חדש ונקי מבחינה חברתית.

שמעתי שאין פלאפונים בתיכון. אתם רציניים?

מאוד. אנחנו רוצים לתת לתלמידים אפשרות למרחב נקי מטלפונים סלולרים. אנחנו אוספים טלפונים בתחילת היום ומחזירים בסופו, מכיתה ט' ועד כיתה י"ב. הספרות המחקרית לגבי ההשפעות של טלפונים סלולרים על בני נוער רק הולכת וגואה.

מחקרים מראים שאפילו הנוכחות של טלפון סלולרי, אפילו כבוי בתיק, מורידה את היכולת והביצועים במטלות שונות. אנחנו רוצים לתת לתלמידים אפשרות להיות נוכחים באמת בשיעורים ובהפסקות, ולא להימלט למסכים.